קלמן נ' מרום השרון חב' לבנין (1973) בע"מ

החלטה

זו תביעה לפיצוי בגין איחור במסירת הדירה, שרכש התובע אצל הנתבעת.

לפי הנטען היה איחור של שני חודשים, שהם תקופה חוזית מוסכמת, וכן שני חודשים ו-24 יום נוספים, שרק אז נמסר טופס 4, שהיה תנאי למסירת חזקה, משכך נתבע פיצוי מוסכם למשך שתי התקופות, כאשר בגין התקופה המוסכמת, נטען שבעקבות פסיקה ואי תשלום הפיצוי המוסכם המגיע, ישנה זכאות גם לגבי אותה תקופה ובשיעור הפיצוי המוסכם החוזי.

הנתבעת טוענת שהעיכוב במסירה היה נעוץ בעניין הקשור לתובע - בניית המטבח בדירה, שנעשה שלא באמצעות הנתבעת, אלא קבלן מטעם התובע. כן נטען שדיירים אחרים בבניין קיבלו חזקה במועד מוקדם, וזאת על סמך חיבורים זמניים, כאשר בפועל הדירה הייתה מוכנה, ועניין הוצאתו הפורמאלית של טופס 4 התעכבה בשל בעיות בירוקרטיות ברשות, וקשורות למרתף של בניין אחר שלא נבנה על-ידי הנתבעת ושמתן הטופס עוכב עקב כך. לסברת הנתבעת מדובר בעניין שהוא בגדר כוח עליון, ומקנה הגנה גם בשל כך כנגד התביעה. ככלל מדובר לסברתה בתביעה קנטרנית וכפוית טובה לעומת המקובל.

ב"כ התובע טוען שבעניין הכשל הנטען לגבי המטבח, הדבר נסתר על פניו ממכתב התשובה ששלחה בעניין הנתבעת וצורף לתצהירה.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק על נספחיו והדיון כעת, אני מחליט לדחות את הבקשה לגבי תקופת האיחור השנייה הנטענת של חודשיים ו-24 ימים, סה"כ שווה ערך ל-3,320 דולר, שכן לטעמי אין הגנה ראויה ביחס לתקופה זו, שהיא מעבר לתקופה המותרת החוזית. הטענה לעניין כשל הנעוץ בתובע, לא פורטה די הצורך, וכן לא ראיתי במה שפורט ובהתייחס לטענות התובע, כמעמיד הגנה אפשרית על בסיס זה.

לעניין הסתמכות על כוח עליון כמצדיק בנסיבות עיכוב בהוצאת טופס 4, שאין חולק שלפי החוזה הוא תנאי למסירה, וכך גם אישר המצהיר בעדות, לא שוכנעתי שמדובר בכשל שמובנו כוח עליון המצדיק איחור. מדובר בעניין בירוקראטי כפי שנטען, שאין משמעותו כוח עליון. ככל שצד ג', עירייה או קבלן אחר, או גורם אחר, גרם לאותו כשל, זכות הנתבעת לדרוש שיפוי, אין בכך לפגוע בחבות כלפי התובע, ולעניין התקופה שמעבר למוסכם.

לגבי התקופה המוסכמת, אני מחליט למחוק את התביעה. נראה לי שהמחלוקת האמיתית הנה ביחס לתקופה שמעבר לה ותקופה זו נתבעה בבחינת משמוגש משפט, ניתן לדרוש הכל.

בנסיבות כפי שעולות בפני, וכן מהנספחים והדיון, לא ראיתי שצריך להחיל כאן את הכלל לעניין פסיקה שצוינה בקשר לתשלום עבור תקופה מוסכמת ובגין סירוב לשלם על איחור בתקופה מאוחרת.

התוצאה מן האמור שהתביעה מתקבלת לגבי הסך של 3,320 דולר. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום האגרה ששילם, בניכוי הסך שניתן ליחס לחלק התביעה שנדחה, וכן הוצאות דיון בעניין בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק.

התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימה, כאשר שער הדולר 3.914, ובצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

ניתנה והודעה היום י"ז טבת תש"ע, 03/01/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: רויטל מליאנקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: